מגדל המים בנוה-איתן || אסתר שהם ויאיר בן-צבי

מאגר מים שהיה לסמל שייכות

מגדל המים של קיבוץ נווה-איתן הוקם בשנת 1946 כשמונה שנים לאחר עליית הקיבוץ על הקרקע במסגרת "חומה ומגדל".
עד הקמתו השתמשנו במי קידוח של ה"באר" שקיימת עד היום ליד המרפאה. כמות המים הספיקה לישוב הקטן ולרפת. שאר השטחים הושקו במי נחל פואר.
עם התרחבות הישוב וענפיו, הורגש צורך לקיים מאגר מים גדול יותר שיספק מים לאנשים ולבע"ח.
המגדל הוקם במטרה לשמש כמערכת אספקת מים לתושבי הישוב. כיוון שהקיבוץ עומד באזור שטוח לחלוטין, ללא עמדת גובה, הקימו מגדל בגובה 12 מ', על מנת להשוות לגובה מקור המים שהיה באשתורי הפרחי (מצפון ל"קימרון"). "מקורות" בנו שם בריכת מים וממנה הגיע צינור אסבסט למגדל המים. למכל שעל המגדל היה מצוף, שהיה נסגר כשהמכל התמלא, ונפתח- לכניסת מים. הצינור התפצל עם המים היוצאים, לחלק המשקי ולמגורים.
הבעיה של צינור האסבסט הייתה שהוא לא עמד בלחץ המים וכתוצאה מכך היו כל הזמן "פיצוצים".
בשנת 1978 הוחלף צינור האסבסט בצינור מתכת, אך גם הוא לא עמד בלחץ…
בשנות ה-80'  נמאס מכל הפיצוצים, ולמעשה הוחלט לנטוש את מגדל המים. מאז ועד היום אנו מקבלים את המים ממקורות הגלבוע. את המים המגיעים בלחץ, מווסתים במפרט "מקורות" (הנמצא בכניסה לכביש ביה"ס).
המים לא עולים יותר במגדל, אלא מתחלקים לצנרת המקיפה את שטח המגורים ,ולצנרת נפרדת המיועדת לחלק המשקי.
העיצוב האדריכלי המקורי של המגדל היה אופייני להרבה ישובים: מבנה בטון של מאגר הניצב על עמודים. המדרגות נוספו יותר מאוחר ולכן אינן מחוברות למבנה. בהמשך סגרו קירות סביב העמודים, וכך נוצרו שלוש קומות, עם חדר בכל קומה. החדרים מילאו פונקציות רבות ומגוונות, ועפ"י עדות בני המשק- הפך המגדל ל"מול" אמיתי: מרפאה, מתפרה, משרד בניין, הנה"ח, מחסן פרודוקטים, מרכז וידאו, משרדים למיניהם, מועדון נעורים ומקום מסתור למתבגרים…
לעיתים המצוף לא עמד בלחץ המים והיינו זוכים לראות "מפלי מים" הזורמים מהמגדל למטה.
בשנים הראשונות להקמתו, עד תום מלחמת השחרור, שימש מגדל המים גם כמגדל תצפית ושמירה. ממנו היו מאותתים לישובים השכנים ומיידעים על הנעשה, בעיקר מבחינה ביטחונית.
מגדל המים שחדל לשמש בתפקידו המקורי, הפך ל"סמל" של הקיבוץ, הוא היה לחלק מהמקום המנטלי של חיי התושבים והקהילה. עד היום מכוונים את הבאים לקיבוץ עלפי מיקומם מול מגדל המים.
נוסטלגיה מבטאת געגועים לדרך חיים שאיננה עוד, ומכאן גם הקשר ההדוק שבין תחושת זיכרון העבר, ובין הרצון לשמר קטעים ממנו "כפי שהיו".
מגדל המים של נוה-איתן היה לא רק מאגר של מים, אלא מאגר של זיכרונות, שהפכו אותו לחלק בלתי נפרד של הקיבוץ, כמבטא תחושת מקום ושייכות של כל חברי ובני נוה-איתן לדורותיהם.

נכתב ע"י אסתר שהם, מפי יאיר בן צבי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s