הרהורים ומחשבות, חינוך

חינוך ביתי משפחתי / סיגל ניצן

מכיוון שהבחירה לחנך מהבית היא אישית מאוד, איני יכולה אלא לספר על עצמי בלבד. כל משפחה עושה את בחירותיה והחלטותיה ממניעיה שלה.
אני ילדתי את ביתי הבכורה, ניצן, לפני כ-10 שנים, בהיותי חברת קיבוץ עין-חרוד. לא היתה בפני ברירה אלא להכניס אותה לבית התינוקות וכך עשיתי בלב כבד ובעיניים דומעות.
כשנולדה מיכל, ביתי השנייה, כבר עברה עין-חרוד תהליכי שינוי כאלו שאפשרו לי להיות במעמד של תושבת בקיבוץ ואף אפשרו לתושבים לא להשתמש במערכת החינוך של הקיבוץ (2 אופציות שלא היו קיימות לפני כן).
מיכל נשארה איתי בבית עד גיל 8 חודשים ולא היה גבול לאושרי על עצם היכולת שלי לבחור.
ניצן בקשה להצטרף אלינו ולהיות בבית יותר ויותר, ובילתה יותר ויותר זמן בבית מאשר בגן.
וכך מצאנו את עצמנו בחינוך ביתי.
כך גם גיליתי שהבחירה בחינוך ביתי כוללת תהליך בירוקרטי:

  1. הגשת תוכנית לימודים מפורטת כל שנה מחדש.
  2. ביקור של קב"סית (קצינת ביקור סדיר) מטעם המועצה המוודאת שאין בבית הזנחה או מצב כלכלי שאינו מאפשר תנאים נאותים וכד'.
  3. ביקור של מפקחת אזורית האחראית על החינוך הביתי מטעם משרד החינוך.
  4. התייצבות בפני ועדה של 6 אנשי מקצוע במשרד החינוך בנצרת עלית לצורך קבלת האישור.

את כל זה עשיתי ואפילו בשמחה. לא היה לי קשה לקבל את האישור לחינוך ביתי כי בלהט האמונה שלי בצדקת הדרך סחפתי איתי את כל מי שנקרה בדרכי. התחושה של החופש לבחור שליוותה אותי ואת בנותיי בשנתיים הראשונות להיותנו ביחד בבית היתה משכרת ממש. קמתי כל בוקר עם חיוך וביליתי את ימי בחדוות יצירה ולמידה.
בהתחלה חיקיתי בהרבה תחומים את הקיים בגן. מתוך ניסיוני הרב כמטפלת וכמורה בניתי לנו סדר יום שכלל מרכיבים רבים מסדר היום שמתקיים בגן: פעילות מרוכזת בבוקר, א. בוקר טקסית, טיול בוקר ולאחריו משחק בחוץ או בחצר הגרוטאות, מנוחת צהריים וכן הלאה.
עם הזמן למדתי וקראתי ספרות רבה בנושא החינוך הביתי בפרט ולמידה בכלל. התחלתי לגלות עולם מופלא של ידע שהנחה אותי להבין שלילד אין צורך בכל הטקסים וטכניקות הלימוד שאנו, המבוגרים, מרעיפים עליו. אפילו להפך. יש סיכוי שאנו מצמצמים בכך את היכולת שלו לחקור וללמוד את העולם בעצמו ומתוך כך לפתח את יכולת הלמידה שלו שתשרת אותו בהמשך חייו בכל אשר ילך ויבחר.
גיליתי את הגישה החינוכית שנקראת בלעז :UNSCHOOLING ובעברית שמעתי שתורגמה ל"למידה עצמונית" או "למידה לאין שיעור". גישה זו, המבוססת על מחקרים ומוצגת בספרים רבים, מדגימה לנו כיצד מתבצעת הלמידה כתהליך טבעי שאינו דורש התערבות ואף נפגע ע"י התערבות לעיתים. כפי שתינוק לומד לצעוד ולדבר ללא "שיעור" בהליכה ודיבור, כך גם ילדים לומדים קריאה, שפה זרה, חשבון ושאר כישורי חיים שיהוו עניין עבורם ללא צורך בהנחיית מורה או מבוגר.
בהדרגה הפך סדר היום בבית שלנו לחופשי יותר ויותר. ניצן גדלה ואכן בגיל 6 כבר לימדה את עצמה לקרוא ולכתוב. גם חשבון ואנגלית היא למדה בעצמה בבית. זאת כמובן בנוסף על עוד הרבה תחומים אחרים שבהם היא העשירה את עולמה.
מצאתי את עצמי מתקשה להציג בפני משרד החינוך תוכנית לימודים לשנה הבאה ובשיחה אישית עם המפקחת האזורית קיבלתי אישור להצהיר שאני מחנכת בבית ברוח ה-UNSCHOOLING ובכך פטורה מלהגיש תוכנית לימודים עתידית. במקום הגשת התוכנית בתחילת השנה התבקשתי לדווח על התקדמות הלימודים של כל ילד בשנה שחלפה. סיכמנו גם שנשמור על קשר עם נושאי הליבה של משרד החינוך (שהם שפה וחשבון) על מנת לא ליצור פערים גדולים מידי בין הילדים לבין בני גילם שלומדים בבה"ס. וזאת למקרה שאי-פעם ירצה מי מהילדים להצטרף לספסל הלימודים.
ואומנם זה מה שקרה במשפחתנו השנה: ניצן בחרה ללכת ללמוד בכיתה ה' בבה"ס דקלים שבחמדיה. היו הרבה חששות מפערים בחומר הנלמד ולשמחתה הרבה של ניצן היא גילתה שאין לה פערים ואפילו יתרון בחלק מהמקצועות. היא קמה בשמחה ללימודים ואנו תומכים בהחלטתה כל עוד היא תמשיך לבחור בכך.

לסיום אספר אנקדוטה שנקרתה בדרכי היום:
הגעתי לפגישה של פורום החינוך במועצה, שם פגשתי את מנהלת בה"ס דקלים- סיוון- שמנחה את הדיון בפורום. שוחחתי איתה מעט ומדבריה הבנתי שהיא מתרשמת מהקהילה שלנו דרך המפגש עם 3 הבנות שהצטרפו השנה לבה"ס מקרב הקהילה (בגילאי 9,10,11). או כדבריה "ניכר שיש בקהילה שלכם שאר-רוח". גם מהמחנכת של ניצן בכיתה ה' (שושי מנווה אור) הבנתי שישנה הערכה והתרשמות רבה מהייחוד שמביאה איתה ניצן לכיתה. לי באופן אישי אין ספק שהמקור לייחוד המבורך והמוערך הזה נובע מהדרך שבה בחרנו לחנך את ילדינו.

קראו עוד על הדברים שעושה סיגל ניצן בנווה איתן…

מודעות פרסומת

2 thoughts on “חינוך ביתי משפחתי / סיגל ניצן”

  1. פתרון נהדר! אני שמחה שזה הסתדר לצד הטוב ביותר עם חינוך בנותיך. אני בעצמי עשיתי הסבת אקדמאים להוראת תנ"ך וחלק מהשיעורים שאני מעבירה הם במסגרת קבוצות קטנות ואווירה ביתית יותר. אני חושבת שהילדים אכן מצליחים ללמוד יותר טוב כי תוצאות המבחנים שלהם ממש טובות.

  2. אומנם ששמעתי שהכי טוב הוא חינוך קיבוצי אך לא רואה שום דבר רע בחינוך ביתי.. אינני אימא וכמובן אינני יודעת מה זה לחנך ילדים אך יודעת טוב מאוד מה זה גני ילדים של היום.. משמועות.. ולפי דעתי קצת לשחק עם ילד בבית, קצת לקרוא לו משהו, קצת לטייל איתו- לא דורש זמן רב, חוץ מלהיות כל הזמן בבית ואם אישה יכולה להרשות לעצמה לא לעבוד אז העדפה היא לחנך את הילדים בבית..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s