קול קורא למאמרים לעלון יוני

שלום לכם,

בעלון הקרוב שייצא בסוף חודש יוני, נשוחח על חג שבועות שהיה – חג הקציר, אדם ואדמה.
נספר על ענפי הקיבוץ, על המשק החקלאי.

נתייחס לשבוע הספר שחל החודש –
אתם מוזמנים להמליץ על ספר מעניין שקראתם בעבר או לאחרונה.

לשלוח סיפור מהווי המשק, היום או בעבר
וכרגיל
תמונות באיכות טובה ובאור יום מחגיגת שבועות בקיבוץ,
מקטיף שעשיתם במטע בארץ
ילד עם תירס חם
ילדה עם סל דובדבנים וכדומה..

וכל מי שמעוניין לשתף אותנו במשהו חשוב שהתרחש בקהילה ויש בו עניין לציבור – מוזמן, אפשר לצרף גם שיר שמבטא את התחושה.

תודה לכם על שיתוף הפעולה!
יפעת

yopcohen@gmail.com

054-2296046

פותחים מרפסת

פעם היינו נפגשים בחדר-האוכל, נשארים אחרי האוכל, מפטפטים. פעם היינו נפגשים במרכולית או בחנות, נעצרים בכניסה ומשוחחים עם ארטיק. פעם היה לנו פרלמנט עם דיונים על קפה וביסקוויט.
עכשו יש לנו את המרפסת.
רוצים לפתוח את המרפסת שלכם לאירוח של ערב?

כתבו לטלי – Tali@maozn-izun.com

ל"ג בעומר

את ל"ג בעומר נחגוג השבוע במדורה באדיבות חברי המחזור החדש של חקלאות בעמק. חברי המחזור כבר סייעו לנו בארגונים הרבים של יום העצמאות, ושלושה מהם אף הופיעו בטקס בערב החג.

חברי ותושבי נווה איתן היקרים!

אנו חברי חקלאות בעמק רוצים להזמינכם לחגוג את ל"ג בעומר (יום רביעי בערב, יז אייר ~ 6.5.15) במדורה הקיבוצית שתכלול פוייקה, מרשמלו ותפו"א במדורה, מוסיקה טובה ואווירת ל"ג בעומר נווה איתנית.

פרטים לגבי מיקום המדורה ואסיפת קרשים יחד עם ילדי הקיבוץ יפורסמו בהמשך בתאי הדואר וללוחות המודעות. הכינו את תפוחי האדמה!!

מקווים לראותכם
חקלאות בעמק מחזור ד'

מוסד לימודים חדש בקיבוץ – המרכז להנהגת הבריאות | דנה מרזל וחנה לינדנר

ביום שבת (25/4) התכנסנו ב"מרכז להנהגת הבריאות" בהזמנתם של אורי וטלי מאיר צ'יזיק לשמוע על המקום, על הרעיונות העומדים מאחוריו ועל הפעילויות המתקיימות בו.

הפעילות העיקרית היא תוכנית לימודים בת שלוש שנים להכשרת מנחים לאורח חיים בריא ותזונה נכונה בקהילה , אך מעבר לכך מתקיימות ב"מקומי" פעילויות שונות באופן לא קבוע כמו סיורי ליקוט, הרצאות וכד'.

נראה לנו שדברים מסוג זה יכולים לתרום לקהילה ולעניין את האנשים ולכן ביקשנו מאורי וטלי שיעדכנו אתנו מדי פעם באמצעות דפי המידע של הקבוץ על המתרחש ב"מקומי", כדי שהחברים והתושבים יוכלו להרוויח מהפעילויות במקום.

ככר עקיבא | דנה מרזל

במסגרת חגיגות יום העצמאות בקבוץ חנכנו את כיכר "עקיבא", שנקראה כך לכבודם ולזכרם של מקימי נוה איתן, בוגרי תנועת הנוער עקיבא.*

תנועת עקיבא נוסדה בפולין בשנות ה- 20 של המאה הקודמת. זו היתה תנועת נוער ציונית בעלת זיקה למסורת שפעלה בקרב הנוער היהודי בפולין ובעיקר באזור גליציה. תנועת עקיבא שמה דגש על לימוד השפה העברית ועל פעילויות שנועדו להנחיל ולחזק את ערכי הציונות בקרב הצעירים היהודים. בניגוד לתנועות נוער ציוניות רבות שפעלו בפולין באותה תקופה, תנועת עקיבא לא הפנתה עורף למסורת היהודית מבית אבא ופעלה לחיזוק ההיכרות והזיקה של בני הנוער ליהדות.

עליה לארץ ישראל והקמת ישובים חלוציים היו הגשמת הרעיונות והאידיאלים של התנועה. לצורך כך הוקמו בפולין חוות הכשרה בהן למדו החניכים והוכשרו בעבודות חקלאיות, זאת בנוסף לפעולות, והרצאות בנושאי ציונות ומסורת.

בראשית שנות ה- 30 הוקם בפתח תקווה הקבוץ הזמני ששימש כבסיס ללימוד והכשרה לבוגרי התנועה שעלו לארץ ונערכו לקראת הגשמה והתישבות נקודות הקבע.

בסוף שנות ה- 30 התרחש קרע בקרב התנועה בארץ, כאשר קבוצה מקרב החלוצים התנגדה לעמדת הנהגת התנועה שהעמידה את התורה וקיום המצוות כאידיאל מרכזי.  קבוצה זו פרשה  מהתנועה המרכזית והקימה את עקיבא ב'. מקימי נוה איתן השתייכו לקבוצה הפורשת.

משנת 1935 הם עבדו וחרשו את אדמות העמק. ב-1937 היו שותפים להקמת מעוז המשותפת ובנובמבר 1938 זכו להגשים את חלומם ולהקים את ישובם שלהם במסגרת ישובי חומה ומגדל. השם הזמני של הנקודה היה קבוץ עקיבא, זה היה שמה גם בעת טקס הנחת אבן הפינה במרץ 1939. מספר חודשים לאחר מכן הוחלט על השם הקבוע – נוה איתן, על פי הפסוק מספר ירמיהו: "הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן".

בעת חניכת הככר קראנו ממגילת היסוד, שהוקראה לראשונה בטקס הנחת אבן היסוד לקבוץ, לפני 76 שנים:

"בשנת חמשת אלפים שש מאות תשעים ותשע ליצירה, אלף ושמונה מאות שישים לחורבן בית שני, שלוש שנים למאורעות הדמים בארץ, בשנת העשור לקיום קבוצנו, בחודש הרביעי לעליתנו

 

על אדמת בית שאן, בעשרים ושמונה לחודש אדר אנחנו מניחים אבן פינה לבתינו, וכתבנו את המגילה לעד ולזכרון.

הימים ימי זעם וזוועה, ימי שלטון הרשע, השוד והחמס, חוק וצדק הופרו, ישראל בגולה כחיה מורדפת עד צואר ונתון לשבט הרוצחים, ועל ארצנו, השותתת דם בניה, הונף גרזן הגזירות לגזור תקוות הדורות. בעצם הימים האלה אנו עומדים פה במעמד הכיבוש והבניין, קשורים בברית הקבוצה ודואגים לגורל רעינו בגלות פולניה.

בשחר נעורינו לשמע פעמי הגאולה ואחרי שנות תהיה ומשאת נפש עלינו לארצנו, כל אחד בדרכו עם זוהר חלומות בלב, ואשר בדרכנו לארץ עד הלום מצאונו הצער והסבל, והגענו היום להיות בין מחונני עפרות ארצנו ומחיי שממותיה – כורתים פה ברית אחים חדשה לחיי רעות, עמל ויצירה. ויהי פועלנו זה אות ועדות לרצון המעשה וחדוות היצירה. רוחנו איתן ורצוננו חזק לקיים את אשר שומה עלינו לכונן את ישובנו, ורבה התקווה, כי יום יבוא ויפרח העמק, ותרבינה ותשגשגנה נקודות ישוב בו, וידיים נאמנות יעבדוהו וישמרוהו.

ובההרס משכנות ישראל בגולה נקים בנין בל ימוט, מקלט נאמן לעמנו".

*דרך אגב – הרעיון לקרוא לכיכר בשם היה של רועי תקוותם, את השם עצמו הציע שלמה לינדנר. אם מחלקים קרדיטים – כל הכבוד מגיע להם.

תמונה2 (Medium)

 

הדלקת משואות | יום העצמאות ה-67 בנווה-איתן

השנה הדלקת המשואות הייתה בסימן הדברים הטובים שיש לנו בחיינו המשותפים, והאפשרות למצוא השראה באנשים סביבנו. ביקשנו מאנשי נווה-איתן הצעירים לסמן אנשים שמהווים השראה עבורם בתחומים שונים. אספנו את הסיפורים והרשמים, ונאספו לנו הרבה המלצות ומילים טובות. מתוכן נאספו כאן שישה להדלקת המשואות השנה:

 

גל לוין הזמין את שלמ'קה גלפרין

לפני שנים כשעבדתי בנוי הוטלה עלי המשימה לקצור את החובזות והשיחים הגבוהים. המכסחת היתה מקולקלת וגם חרמש מוטורי לא היה. רק חרמש – אמיתי כמו של פעם. עבדתי קשה והתקדמתי לאט. כשהייתי על סף יאוש, מביט בעבודה הרבה שעוד לפני, עבר שלמקה על האופניים. הוא ראה אותי, החנה את אופניו ואמר "לא ככה קוצרים, ככה קוצרים." הוא לקח את החרמש ותוך שלוש דקות, בתנועות מדוייקות ומלאות חן, קצר את החלקה וערם אותה לערימות קטנות. התמונה של שלמקה קוצר את העשבים מלווה ומנחה אותי בכל פעם שאני עובד עם חרמש.
גם היום כשהוא בן למעלה מ – 80 שלמקה מזכיר לכולנו כי עבודה, עמל ויצירה הן לא רק מילים אלא  דרך חיים.

 

חגית עמר הזמינה את קצ'ה

מאחורי כל סיפור גבורה ומורשת קרב עומדים אנשים שהסתערו ולחמו ופיקדו ובדמם הגנו המדינה. קצ'ה שלחם במלחמות ישראל – ביחידה 101, בצנחנים, בחטיבות המילואים, הוא אחד מהאנשים האלה.  בעבורנו הוא סמל לגבורה ולאומץ, ומזכיר לנו כל פעם מחדש מהי ציונות בלי מרכאות.

 

לינה סיגל-בין הזמינה את יהודית גלפרין

"שתלתם ניגונים בי אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים. זרעים, זרעים  נשאם לבבי, עתה הם עולים וצומחים". נדמה כי אין מילים מתאימות מאלה לתאר את תרומתה של  יהודית לנוה איתן ולחבריה. בזכותך אנחנו יודעים לשיר. גם אלה שלא יודעים. בקול גבוה ובקול נמוך, במקהלה ובסולו, בקנון ובקול אחד.

טלי מאיר-צ'יזיק הזמינה את פיטר פרידמן

"הימים חולפים, שנה עוברת,  אבל המנגינה לעולם נשארת". ועל המנגינה של נוה איתן אחראי פיטר. במשך שנים הכנסת לחיינו מוזיקה וצלילים – בשיעורי פסנתר ומפגשים מוזיקליים, בקבלות שבת ובחגים. וכל זה מתוך מסירות ואהבה אמיתית למקום ולאנשיו וכמובן למוזיקה.

 

דוד כספי הזמין את עירא איתן

עירא הוא דוגמה ומופת לאיש שהעבודה היא חייו וההתנדבות בנשמתו. מאז הגיע לנוה איתן, לפני כ- 65 שנים ועד היום עירא עובד ומתנדב בקבוץ ומחוצה לו במסירות, בתשומת לב ועם כבוד לזולת. הדאגה והעזרה למבוגרים ולותיקים היא נר לרגליו, במעשיו הוא לימד ומלמד אותנו משמעותו של המשפט "והדרת פני זקן"

 

ענבל מעודד הזמינה את דבורה תקוותם

כשהגעתי לראשונה לקיבוץ נווה איתן לפני שנתיים, דבורה הייתה האדם הראשון שפגשתי. אשה חייכנית, נעימה עם  נכונות אין סופית לסייע ויכולת מופלאה להיות אוזן קשבת.

מאז שאני ונבו עברנו לקיבוץ, דבורה לא מפסיקה להוכיח לי כמה היא אכן מקיימת את מה שקורן ממנה – אופטימיות, טוב לב, הקשבה, עזרה לאחר ללא תמורה, ופשוט דמות שמעוררת בטחון ושלווה. אני יודעת שיש לך חלק נכבד בהתאקלמות שלי ושל נבו בנווה איתן ובטוחה שאת מהווה דמות משמעותית עבור חברים אחרים בקהילה, חדשים וותיקים. המשיכי להיות מי שאת ודעי שאנו אוהבים אותך ומוקירים אותך על כך.

 

כמו שעירא אמר בסוף:

"תחי מדינת נווה-איתן!!"

לקראת פסח | יאיר בן-צבי

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים,ואכן כך אנו חוגגים במשך הדורות .זו לא פעם יחידה בהיסטוריה שלנו של יציאת יהודים מארצות נכר של נדידות במדבר וגם של עליה לארץ ישראל, אלא שזו הפעם היחידה שכל העם ביחד עשה את המהלך. אולי זה הדבר שגרם לכך שליל הסדר הפך  לחג שמשפחות מתכנסות בהרכב הרחב ביותר שניתן.שנים חווינו את הקבוץ כמשפחה של החברים ושאריהם וליל הסדר נחוג ברב עם.בשנים אלו המשפחה האורגנית היא החוויה החשובה גם בחיי הקיבוץ, אבל כנראה שהצורך של הביחד הקיבוצי לא פג והנה אנו פה מנסים למצוא דרכים לא שגרתיות להנות משני העולמות.

פסח הוא חג האביב ,כבר לא חורף ועוד לא קיץ רעש המזגנים נדם, אפשר לשמוע את הצפרים לחוש את הרוחות (עם האבק) להריח את ריחות הפרחים ולהנות משלל צבעיהם.

ומה היא כל הפריחה הזו אם לא אותו צווי של בכל דור ודור.  הפריחה היא הדרך של הטבע להעביר את המסורת (הדי. אן. אי.) של כל הפרטים, המשפחות, הסדרות והעמים. לא מקרה הוא מועד חג הפסח בו אנו משמרים את המסורת ביחד עם הטבע המתחדש.

אני רוצה להודות ליזמים יזמיות לטורחים ולטורחות שהביאונו לשוב ולחגוג.

בעצם כל זה הקדמה לברכה שהתבקשתי לברך את אנשי נוה איתן חברים, תושבים,גרעין צבר, חקלאות בעמק וכל הילדים.  אז ברכות לכל הצבור שלנו ונראה לי ראוי גם לברך ולהודות לכל הנושאים בעול ומנסים לחלצנו ממשבר ולהמריא מעלה, נדמה לי בין ריחות האביב אנחנו מריחים גם ריחות של  התחדשות וחרות.

חג שמח לכולנו